יש בי אמונה גדולה במסעות. מסעות מכל הסוגים. מסעות בעולם לצד מסעות בנפש פנימה. ג'וזף קמפבל, חוקר תרבות, מציג בספרו המכונן הגיבור בעל אלף הפנים (1949) את התוואי של מסעות ותהליכים, חיצוניים ופנימיים, שעוברים הגיבורים בכל המיתולוגיות וסיפורי העמים.
מסע הגירושין הוא מסעה של גיבורה, שבחסותו היא עוברת מלהיות אישה מצומצמת, כפופה ודהויה – לאישה אמיצה, קשובה ונוכחת בחייה. בדומה למסעה של איננה, האלה השומרית שיורדת אל השאול, מתפשטת מכל נכסיה, ניצבת בעירום מול המוות, משאירה פיסות מנשמתה ומנפשה אך יוצאת שוב אל החיים בעוצמה. הגיבורה במשנתו של קמפבל מתוארת כמי שפורצת את האופקים של חייה ומצליחה להתעלות מעל היום-יומי, לוותר על המציאות הבטוחה והנתונה מראש שהתוו לה משפחתה והחברה כולה, ויוצאת לדרך מפרכת, רצופה כולה תלאות לצד הרפתקאות. בסיום המסע היא עתידה להצליח לבטא את עצמה, כישוריה ויכולותיה. זה תהליך של לידה מחדש. "לכו אחרי אושרכם", מסכם קמפבל.
מפת הדרכים שמוגשת בספר מביאה תיאור רחב של כל מסע הגיבורה: מהמחשבה הראשונה שעולה על גירושין ופרידה עד לסיום התהליך – הזמן שבו אישה יכולה לומר שהיא כבר עמוק בתוך חייה החדשים. ובתווך – נקודות זמן צפויות בדרך, קונפליקטים לצד רגעים מכוננים, בורות מעכבים או הרים אימתניים.
כתיבת הספר התבססה על ראיונות עומק ארוכים שערכתי עם 15 נשים שנמצאות בתהליך פרידה וגירושין, בנקודות שונות בזמן, החל מ-9 חודשים שלאחר הפרידה ועד 9 שנים לאחריה. בזמן הפרידה לכולן היו ילדים מתחת לגיל 18. אל כמה מהנשים הגעתי דרך פנייה ברשתות החברתיות, אחרות דרך חברה שמכירה חברה, ואחרות שפגשתי באירועים שונים. כולן הסכימו לחשוף בפניי את סיפור חייהן ואת מסע הגירושין בתוכו. הציטוטים מהמפגשים עימן מלווים את הספר, אך שמותיהן ופרטים מזהים נוספים שונו.
ממכלול הספורים עיבדתי מודל התפתחותי של התהליך. הכיוון ידוע אך הרשות נתונה. ישנן נשים שיתעכבו זמן רב בשלב אחד בעוד אצל אחרות יהיו שלבים מקוצרים. אירועי חיים ותכונות אישיות משפיעים גם הם על כל שלב וההתמודדות במהלכו. אך ההבנה שמדובר במודל דומה, שכל הנשים חוות, מאפשרת לנו להיות חלק ממשהו רחב יותר, וזה כשלעצמו מרגיע. זה מודל של צמיחה והתפתחות. מודל שיש בו תנועה. אין זמן נכון לכל תקופה, אך בכל תקופה ישנם מרכיבים המקדמים את התנועה וישנם כאלו המעכבים אותה. ובכל מקרה, קל יותר לצאת לדרך מצוידות במפה.
המסע נפרס על פני חמישה שלבים. כל פרק בספר עוסק בשלב נפרד בתהליך. בכמה מהפרקים יובאו סיפורי טיפול מהקליניקה שבה אני מטפלת בנשים זה למעלה מ-15 שנים.
הפרק הראשון עוסק בשלב העלטה. את הראיונות פתחתי בשאלה "ספרי לי על החוויה שלך, את תהליך הפרידה". ולמרות מגוון הסיפורים, הבנתי שאין איזה רגע שבו מתהפך התקליט ומתחיל תהליך הסיום. יעל, שסיפרה לי את סיפורה, מתמצתת זאת עבורי:
אפשר להגיד שהפרידה התחילה ביום שעברתי לבית משלי. ואפשר להגיד שזה התחיל ביום שחזרנו מהשליחות והיה ברור שיוצאים למסע בירור. ואפשר להגיד שזה התחיל בהחלטה, שאנחנו יוצאים לשנת שבתון אחד מהשני, לבדיקה. ואפשר להגיד שזה התחיל בפרידה הקודמת שהייתה לנו. אני שואלת את עצמי איפה זה התחיל ואני בעצמי לא יודעת. כי כשהכרתי אותו היו לנו כמה חודשים של רומן טוב ומרגש. ואז נפרדנו. אני זוכרת שאמרתי לחברה שלי כבר אז "אני יכולה שיאהבו אותי יותר ואני יכולה לאהוב יותר". זו הייתה הפרידה הראשונה, ואת המשפט הזה אני יכולה לקחת לכל 10 הפרידות והחזרות שהיו לנו מאז. אז כשאת שואלת אותי ממתי זה התחיל, אז היא כנראה התחילה כשהכרנו. אבל פורמלית, כשעברתי לבית משלי.
העלטה נוכחת בחיי האישה לפני המחשבות על גירושין ופרידה, ומתפתחת כחלק מחוסר נינוחות ואי-שביעות רצון שמתחילה לחלחל לחייה. העלטה עשויה להתחיל בימים הראשונים לקשר ולהימשך לאורך שנות חיי הנישואין. לעיתים היא מתחילה כאשר נולדים ילדים או סביב התרחקות בזוגיות בשל מגוון תנאים. עלטה מתרחשת כאשר עוד ועוד דברים קשים נאספים בחוויית האישה בתוך הקשר. זה מצב תודעתי שבו נשים מכבות את צורכיהן ורצונותיהן, וממשיכות לחיות במרחב לא מותאם, מצומצם ואף פוגעני, כדי לתחזק את המשפחה, לא להיות לבד, לדאוג לילדים. נשארות כי צריך, כי לא מפרקים.
בשלב העלטה הנפש כלואה. זו תקופה של שביתה רגשית כללית שדוחה את האפשרויות שהחיים מציעים. נשים עוצמות עיניים כדי לא לראות, לא לעשות גלים, לא לגרום לתנועה חדה מדי. אך אז גם החיים מרגישים בחושך, לעיתים ללא דרך או כיוון.
בפרק זה אסקור את תקופת העלטה, אבין מהי זוגיות שמחייבת אישה להיכנס לעלטה, אתמודד בכאב עם המחירים הקשים שנשים משלמות בגופן ובנפשן על החיים בעלטה ואנסה לענות על השאלה שאני, כמו אחרות, שואלת את עצמי בדיעבד: למה נשארתי שם כל כך הרבה זמן?
הפרק שני עוסק בשלב ההתבהרות. זה השלב שבו מתחילה להתרחש תנועה לעבר האפשרות של פרידה וגירושין. העיניים נפקחות. העלבון, הכעס, הייאוש והאכזבה מבעבעים. בשלב זה "נופל האסימון" ומתחילות להתקיים שיחות פנימיות סוערות, שמחד מציפות את הפחדים, ומאידך את ההזדמנות להתחדשות.
שלב ההתבהרות מתחיל בקריאה לצאת למסע. אירועים מכוננים שמתרחשים, תהליך טיפול או בגידה, שמציפים רגשות קשים. נשים רבות זוכרות היטב את האירוע המכונן הזה. הריב שממנו כבר לא הייתה דרך חזרה, השיחה שנצרבה עמוק בלב המדמם, צלחת שהוטחה ונשברה או נסיעה משפחתית כואבת ופוגענית. זה תהליך של יקיצת העצמי, וזו תקופה קשה ומאיימת. הפחדים מציפים, הקולות הסותרים נוכחים בראש. זה שלב שנע בין רצון לחוסר רצון להתעורר, בין אימה משתקת לאמונה ותקווה. סופה של התקופה מתרחש עם ההחלטה על הפרידה ותחילת מימושה.
הפרק שלישי עניינו הסערה. הגיבורה נשמעת לקריאה לצאת אל המסע, לעיתים מבחירה מלאה ולעיתים מכורח הנסיבות. היא חוצה את הסף, את גבולות העולם המוכר והידוע לה, שמעבר לו משתרעים מדבריות של סכנה לא-נודעת. ימים ארוכים של התמודדות עם שדים פנימיים לצד קשיים שמופיעים במציאות – הפרוד הטרי, הילדים, הסביבה, הבית וחשבון הבנק. חוויית החיים כאוטית וחסרת שליטה. הגוף הדרוך להתמודד עם טראומת הפירוק, מציב אותנו במצב של עוררות תמידית ואי-שקט רב.
המעבר מהידוע והמוכר אל הלא-ידוע, מעורר תחושת סכנה, התגוננות וחשש כבד. זה שלב של הישרדות יום-יומית, כשהמטרה היא לשמור את הראש מעל המים. החוויה הרגשית מעוררת ומטולטלת תדיר, ישנן תנודות קיצוניות במצבי הרוח ולעיתים אף עצב עמוק משתק.
"אף יצור אינו יכול להגיע לדרגה גבוהה יותר של מהות מבלי לחדול להתקיים" (אננדה קומרסוואמי, בתוך קמפבל 1949: 93). ואכן, תקופה זו נדמית לרגעים כמוות.
שני הפרקים האחרונים, הרביעי והחמישי, עוסקים בחיים החדשים. חודשים או שנים לאחר הפרידה המים הסוערים מתחילים לשקוט והנשים מוצאות את עצמן חוות חיים חדשים. המעבר לשלב זה הוא תהליכי. אט-אט מתחיל להיווצר סדר חדש, האופק נגלה וניתן להתחיל לתכנן את הדרך אליו. במציאות היום-יומית, המשפחה הקטנה מתחילה להתייצב. הילדים נרגעים, מצב הרוח תנודתי פחות, וישנה תמונה בהירה יותר של המציאות ועם מה היא מתמודדת.
שני תהליכים מרכזיים נוכחים בתקופה זו. שניהם מרכזיים ושלובים זה בזה: תהליכים של נפרדות המתרחשים לצד תהליכים של גילוי וצמיחה.
הפרק הרביעי עוסק בתהליכי נפרדות ועצמאות. משימה מרכזית בשלב זה היא ההבנה והקבלה של האישה את החיים הנפרדים מהפרוד, אבי ילדיה. זה תהליך ארוך ומורכב שמצריך התבוננות פנימית ועבודת קבלה רדיקלית של המציאות החדשה שנוצרת. מתרחש כאן תהליך של אבל עמוק על מה שהיה ויצירה של זהות חדשה במרחבי חיים רבים – רגשיים, כלכליים, סביבתיים ורוחניים. בו בזמן נפרדות מחייבת יצירה של תא משפחתי חדש.
בפרק זה אפרוס את הגורמים המעכבים את תהליך הנפרדות: כעס, תלות, חוסר התמודדות, קצוות פתוחים, וגם את הגורמים המקדמים תהליך זה, שמקצתם נוצרים באופן טבעי מתוך כורח החיים ואחרים נוצרים בעזרת תמיכה וליווי.
הפרק החמישי עוסק בתהליכי גילוי וצמיחה. תהליך הנפרדות ותהליך הצמיחה הולכים יד ביד, מטעינים ומזינים זה את זה לאורך השנים שלאחר הסערה. כאשר מתרחשת נפרדות ישנו זמן לגילוי של העולם וצמיחה של העצמי בתוכו. כאשר היכולות מתגלות, האמון העצמי גובר והשפע מתחיל להיות נוכח, או אז קל יותר ויותר לקדם את הנפרדות.
בתקופה זו הבנות חדשות נוצרות על העולם ועל העצמי. לאחר מסע ארוך, כואב ועמוק, שכלל את כל תחומי החיים לאורכם ולרוחבם, מתרחשת ההפנמה של הגיבורה שאכן היא צלחה את הדרך. ההתמודדויות שנקרו בדרכה הוסרו או נפתרו, עם אלו שלא נפתרו היא
מסע המסתיים בהצלחה הוא מסע שבו כוח החיים משתחרר, והתחדשותו מזרימה חיוניות ובהירות אל עולמה של הגיבורה.
המסע שלנו בחיים האלה לעולם אינו מסתיים. החיים מביאים לפתחנו התמודדויות אין-סופיות ומסעות, קטנים וגדולים, שימשיכו לאתגר אותנו אך גם להוליד את עצמנו מחדש. מסע הגירושין של אישה הוא ללא ספק אחד העוצמתיים שבהם.